אני רוצה לדבר על ההסכמה שלך לטיפול בלידה. לכאורה מבחינה משפטית החוק היבש מאד ברור ופשוט. בפועל המצב טיפה יותר מורכב. המורכבות קשורה למציאות המורכבת של הלידה וגם במידה רבה להבנה של השחקנים את המצב המשפטי של קבלת טיפול רפואי בלידה.
המשפטים שאצלי מדליקים נורה אדומה ומבשרים על בלבול הם משפטים כמו: “אמרו לי שאני חייבת”, “קבעו לי זרוז ליום חמישי” “אמרו שלא נותנים לעבור את שבוע 40“.
אז קודם כל הלידה מתרחשת בראש ובראשונה בגוף שלך. ההחלטות על הגוף שלך הן שלך בלבד ולכן הניסוחים הללו מאד לא מדויקים ומאד מטעים. אני לא יודעת אם זה הניסוח של האשה האומרת אותו או ניסוח שאמרו לה או האופן שבו היא הבינה את ההמלצה הרפואית. כן, מדובר בייעוץ רפואי. יהיה זה מאד לא נבון לסרב להמלצה רפואית מבלי בדיקה מעמיקה. לא אני ולא את למדנו רפואה ולכן לשלול כלאחר יד המלצה מבעל מקצוע זה לא מה שאני מבקשת לרמוז. הנקודה היא שההחלטה היא שלך.
אני הייתי רוצה שכמו בכל תחום בעולם הרפואה, נשים יבינו שיש להן יכולת לקבל המלצה רפואית ולהחליט בעצמן. לדוגמא כשאדם חולה חלילה במחלה ממארת ומוצע לו לכרות איבר בגופו, ההחלטה היא שלו, כל עוד הוא כשיר משפטית להחליט. ואם הוא לא כשיר – האפוטרופוס שלו מחליט עבורו. במצבים קיצוניים בהם לא ניתן לקבל את הסכמת המטופל ונשקפת למטופל סכנה חמורה, ניתן להעניק טיפול ללא הסכמה אך הדבר נעשה רק באישור של ועדת האתיקה. במצבי חירום, כשאין אפשרות לקבל את הסכמת המטופל, 3 רופאים יכולים לאשר את מתן הטיפול ואם לא ניתן לקבל את הסכמתם, רק אז ניתן לתת טיפול ללא הסכמה. ניתן להבין שהחוק רואה בחומרה רבה מתן טיפול רפואי ללא הסכמת המטופל או האפוטרופוס שלו.
כך גם בלידה, את כשירה להחליט מה יעשה בגופך. לפעמים אני תוהה למה דווקא בלידה, כשהאשה היא בכלל לא חולה, זה פחות ברור לכולם שהיא זו שמחליטה…אולי זה קשור למעורבות של חייו של העובר ואולי זו סוגיה שקשורה למעמדן של נשים בעולם.
בכל מקרה, אם הענין זה בריאות העובר, אני מאמינה שכל אמא (כשירה משפטית) שעוברת הריון שלם ונושאת את העובר שלה בגופה, היא הגורם בעל האינטרס העליון לדאוג לתינוק ברחמה. אולי זו עוד הנחה שאינה ברורה לכל.
אז איזה חוק מסדיר את החופש שלנו להחליט?
למרות שאשה יולדת אינה חולה, החוק הרלוונטי למטופל בבית חולים הוא חוק זכויות החולה שמטרתו שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל. סעיף 13 אוסר על הענקת טיפול ללא הסכמה של המטופל. כיצד המטופלת יכולה לקבל החלטה גורלית ללא מידע? חובה על המטפל לתת למטופלת מידע רפואי לצורך קבלת ההחלטה על הסכמתה לטיפול.
ובחוק יש פירוט מהו המידע שצריך לתת:
(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;
(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;
(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
בנוסף המידע צריך להמסר בשלב מוקדם באופן שיאפשר למטופל להחליט באופן בלתי תלוי.
לפעמים יש בלבול וחושבים שהסכמה מדעת זה משהו שמבצעים בכתב. אכן יש פרוצדורות שמצריכות מסמך כתוב (כמו כניסה לניתוח או קבלת אפידורל), אבל כל פרוצדורה מצריכה הסכמה בכתב, בעל פה או בהתנהגות.
לפי פסיקה של בית המשפט העליון הפרה של קבלת הסכמה מדעת יכולה לזכות את המטופלת בפיצוי נזיקי בגין פגיעה באוטונומיה. ניתן לבסס את התביעה בגין אי קבלת הסכמה מדעת על 3 עילות: תקיפה רפואית, רשלנות והפרת חובה חקוקה.
מה לגבי בדיקה וגינלית?
בדיקה וגינלית היא בדיקה המוצעת לאשה המגיעה ללידה וכן במהלך בדיקות שונות במהלך הריונה. יש כמובן סיבות מגוונות לביצוע הבדיקה. קיימות הצדקות רפואיות וכן מערכתיות לביצוע הבדיקה במהלך הלידה. המטפלים רוצים בטובת האשה והעובר ויש להם במצבים רבים שיקול דעת לביצוע הבדיקה, אולם בנוסף יש גם אילוצים מערכתיים לביצוע הבדיקה בשלבים שונים בלידה, כמו למשל בכניסה למיון או לחדר לידה.
כמו כל פרוצדורה רפואית היא דורשת הסכמה. בדיקה וגינלית דורשת התיחסות שונה מיתר הבדיקות שכן זו בדיקה הגורמת לרבות מאיתנו חוסר נעימות פיזית ורגשית. נשים רבות מתכווצות מהבדיקה ובלידה היא אף עלולה להיות מכאיבה, להגביר סיכון לזיהומים ולהפריע בהתקדמות הרגילה של הלידה. האשה מתבקשת לצאת מהתנוחה בה היתה או מהריכוז שלה ולהתמקם בתנוחה שנוחה יותר למטפל לביצוע הבדיקה ולא בהכרח זו תנוחה שנוחה לאשה במהלך הלידה. יש מעין טקסיות סביב הבדיקה שיכולה להוציא אותה מהזרימה הרגילה של הלידה. הבדיקה עלולה לגרום לפקיעת מים או דימום. היו מקרים שנעשתה גם הפרדת קרומים (סטריפינג) במהלך הבדיקה ללא הסכמה מפורשת של האשה הנבדקת. מדובר בפעולה פולשנית שיש לה גם השלכות על התפתחות הלידה לכן לא ניתן להמעיט בחשיבות של הסכמת האשה לבדיקה.
רק לצורך המחשת חומרת נושא הבדיקה הפנימית, אני רוצה להביא דוגמא מעולם המשפט הפלילי. כאשר המשטרה רוצה לבצע בדיקה פנימית אצל חשוד שיש יסוד סביר שבגופו ראיה לעבירה מסוג פשע או עוון, היא לא יכולה לבצע את הבדיקה ללא הסכמת החשוד. אם החשוד מסרב לבדיקה, על המשטרה להגיש לבית המשפט בקשה מיוחדת לקבלת היתר לחיפוש פנימי.
לסיכום- אין ספק שמדובר באיבר אינטימי ובדיקה במהלך הלידה עלולה להשפיע על מהלכה ולכן המשמעות של ביצוע בדיקה וגינלית ללא הסכמת האשה היא חמורה.
למה שלא תסכימי? האם בדיקה וגינלית הכרחית בלידה? מתי היא הכרחית? האם יש אלטרנטיבות לזהוי התקדמות הלידה? מידע נוסף ניתן למצוא בקבוצה הסגורה לידה פעילה
דעתך חשובה לנו...כתבי לנו
