השראת לידה

השראת לידה: מדריך מקיף להשראת לידה, שיטות שונות, יתרונות וחסרונות

השראת לידה היא תהליך רפואי שמטרתו לקדם את תחילת הלידה כאשר זו לא מתרחשת באופן טבעי, מתוך מטרה להפחית סיכונים בריאותיים לאם ולעובר. במקרים של הריון עודף (מעל 41–42 שבועות), או כאשר קיימים מצבים רפואיים כמו סוכרת הריונית, יתר לחץ דם, או רעלת הריון, עשויה להידרש השראת לידה. בתי חולים בישראל מציעים מספר שיטות, בהן שימוש בפרוסטגלנדינים (כגון פרופס), זירוז באמצעות בלון פולי, ופקיעת קרומים (אמניוטומיה). לכל שיטה יתרונות, חסרונות ושיקולים בריאותיים שיש להביא בחשבון.

למה נדרשת השראת לידה?

במקרים של הריון ממושך, קיים סיכון מוגבר לסיבוכים, כולל ירידה בכמות מי השפיר, בעיות בתפקוד השליה, וסיכוי מוגבר ללידת חירום או ניתוח קיסרי. במצבים רפואיים מסוימים, השראת הלידה עשויה להקטין את הסיכון לאם ולעובר ולהביא ללידה בטוחה יותר.

ההבדל בין השראת לידה לזירוז לידה הוא במטרה ובתזמון של כל תהליך:

1. השראת לידה

 

השראת לידה מתייחסת לתחילת תהליך הלידה באופן יזום כאשר הלידה טרם החלה כלל, כלומר, אין צירים פעילים ואין פתיחה או מחיקה של צוואר הרחם. ההשראה נעשית במצבים שבהם קיימת סיבה רפואית להתחיל את הלידה באופן מלאכותי, כמו:

 

• הריון ממושך מעבר לשבוע 41–42.
• סיכון רפואי, כמו רעלת הריון או סוכרת הריונית.
• ירידת מים ללא התחלת צירים טבעיים.

בהשראת לידה, השיטות העיקריות כוללות:

• מתן פרוסטגלנדינים (כגון פרופס) כדי לרכך את צוואר הרחם ולהתחיל צירים.
• החדרת קטטר פולי (בלון) כדי לגרום לפתיחה מכנית של צוואר הרחם.

2. זירוז לידה

זירוז לידה, לעומת זאת, מתבצע כאשר הלידה כבר החלה, כלומר ישנם סימנים ראשוניים של לידה (כמו צירים או פתיחה חלקית של צוואר הרחם), אך היא אינה מתקדמת כמצופה או שהיא מתקדמת באיטיות. זירוז לידה נועד להגביר את קצב הצירים ולהבטיח שהלידה תתקדם בצורה תקינה. זירוז לידה עשוי לכלול:

• מתן פיטוצין (אוקסיטוצין סינתטי) כדי לחזק ולהגביר את קצב הצירים.
• פקיעת קרומים (אמניוטומיה) לשחרור מי השפיר במטרה לזרז את תהליך הצירים.

בתמצית:

• השראת לידה – יוזמת את הלידה כאשר אין צירים או סימנים להתקדמות הלידה.
• זירוז לידה – מגביר את קצב הלידה ומחזק צירים קיימים כאשר הלידה כבר החלה אך מתקדמת לאט או לא באופן תקין.

שיטות השראת לידה בבתי חולים בישראל

1. פרוסטגלנדינים (פרופס)

פרוסטגלנדינים הם הורמונים שמכינים את צוואר הרחם ללידה על ידי ריכוך והגמשה, מה שמאפשר לו להיפתח. בישראל נעשה שימוש נפוץ בפרופס – תכשיר שחרור מבוקר המכיל פרוסטגלנדין ומוחדר לצוואר הרחם כדי לעודד התכווצויות.

יתרונות:

• שיטה לא פולשנית יחסית: פרופס אינו מצריך הזרקות או פעולות חודרניות, והוא ניתן לשליטה, שכן אפשר להוציאו אם התהליך מתקדם מהר מדי.
• ריכוך יעיל של צוואר הרחם: הפרוסטגלנדינים פועלים להרחבת הצוואר בצורה הדרגתית, דבר שמקל את התקדמות הלידה.

חסרונות:

• תגובות לא רצויות: תיתכן התכווצות חזקה וכאב מוגבר, מה שעשוי לגרום לצורך במשככי כאבים.
• פחות שליטה על קצב הלידה: השפעת הפרופס לא תמיד ניתנת לשליטה מדויקת, ולידה עשויה להתקדם מהר מהצפוי.

2. זירוז באמצעות בלון (קטטר פולי)

 זירוז בלון כרוך בהחדרת קטטר עם בלון דרך צוואר הרחם. לאחר ההחדרה, הבלון מתמלא במים סטריליים ויוצר לחץ על צוואר הרחם, שמוביל להתרככות ופתיחה.

יתרונות:

• שיטה ללא תרופות: הבלון אינו מצריך תרופות, ולכן מפחית את הסיכון לתגובות לוואי.
• שליטה על התהליך: ניתן לשלוט בקצב ההתפתחות ולהוציא את הבלון לפי הצורך.

חסרונות:

• אי נוחות בזמן החדרה וניפוח: חלק מהנשים עשויות לחוש אי נוחות או כאב.
• זמן ארוך יותר לתהליך: לעיתים הבלון פועל באופן הדרגתי, ופתיחת הצוואר עשויה להימשך מספר שעות.

3. פקיעת קרומים (אמניוטומיה)

פקיעת הקרומים כולל ניקוב של שק מי השפיר כדי לזרז התכווצויות. הליך זה מבוצע כאשר צוואר הרחם כבר פתוח ומחוק מעט.

יתרונות:

• מהירות התגובה: השיטה מעודדת לרוב התקדמות מהירה של הלידה.
• שליטה על קצב הלידה: אמניוטומיה מאפשרת לצוות לעקוב אחרי קצב התפתחות הלידה.

חסרונות:

• סיכון לזיהום: לאחר פיצוץ הקרומים, יש חשש לזיהום מאחר והרחם חשוף יותר.
• בלתי הפיך: לאחר פיצוץ המים, אין דרך חזרה והלידה חייבת להתקדם.

יתרונות וחסרונות בריאותיים כלליים של השראת לידה

יתרונות:

• מניעת סיבוכים בהריון עודף: בזירוז לידה מתוכנן, ניתן למנוע סיכונים הקשורים בהריון ארוך מדי, כמו ירידה בכמות מי השפיר ובעיות תפקוד שליה.
• יכולת ניטור ובקרה צמודה: בזירוז מתוכנן ניתנת אפשרות למעקב צמוד יותר אחר מצב העובר והאם, דבר שמאפשר אבחון מוקדם של בעיות ותגובה מתאימה.
• התאמה למצבים רפואיים: זירוז מתאים למצבים רפואיים כמו רעלת הריון או סוכרת הריונית, ומונע סיכון לבעיות בריאותיות עקב לחץ על הגוף.

חסרונות :

• עוצמת התכווצויות מוגברת וסיכון לכאב: בזירוז יש סיכון להתכווצויות חזקות יותר ולכאבים ממושכים, דבר שמעלה את הסבירות לצורך באלחוש אפידורלי.
• עלייה בשיעור ההתערבויות הרפואיות: לידות מוזרזות נוטות להסתיים לעיתים קרובות יותר בהתערבויות נוספות, כמו ניתוח קיסרי, מה שיכול להוביל לסיכונים נוספים ולהאריך את זמן ההתאוששות.
• סיכון לזיהומים ומצוקה עוברית: בזירוזים שדורשים החדרה של קטטר או פיצוץ מים, קיים סיכון מוגבר לזיהומים ברחם ולמצוקה עוברית כתוצאה מהתכווצויות חזקות.

פיטוצין הוא הורמון סינתטי הדומה לאוקסיטוצין, הורמון טבעי המופרש בגוף ומעורר התכווצויות ברחם. בישראל, פיטוצין הוא אחד הכלים הנפוצים לזירוז לידה, במיוחד במצבים בהם הצירים אינם מתפתחים באופן טבעי או כאשר נדרש לזרז את הלידה מסיבות רפואיות.

פקיעת מים כהשראת לידה או זרוז לידה: יתרונות וחסרונות

פקיעת מים (או אמניוטומיה) יכולה להתבצע כהליך עצמאי או כחלק מתהליך ההשראה או הזירוז של הלידה. 

כאשר פקיעת מים מתבצעת כהשראת לידה, הכוונה היא שהיא מתבצעת במטרה להתחיל את הלידה כאשר אין צירים פעילים.

יתרונות:

1. עידוד התחלות צירים: פקיעת מים יכולה לגרום להתכווצויות ולהאיץ את תהליך הלידה, במיוחד אם הלידה מתעכבת.
2. מהירות: פעמים רבות התהליך מתנהל בצורה מהירה יותר, ולעיתים ניתן לראות התקדמות מידית לאחר פקיעת המים.
3. פחות התערבות רפואית: הפקיעה היא פעולה פשוטה יחסית שאינה כוללת תרופות, מה שעשוי להפחית את הסיכון לתופעות לוואי הקשורות לשימוש בתרופות.

חסרונות:

1. סיכון לזיהום: פקיעת מים פותחת את הרחם, ועלולה להגדיל את הסיכון לזיהום ברחם.
2. תהליך בלתי הפיך: לאחר פקיעת המים, לא ניתן לחזור אחורה, והלידה חייבת להתקדם.
3. כאב והצורך באלחוש: עשויים להתרחש צירים חזקים יותר לאחר הפקיעה, מה שיכול להוביל לכאב מוגבר ולצורך באלחוש.

פקיעת מים כזרוז לידה

כאשר פקיעת מים מתבצעת כזרוז לידה, הכוונה היא שהפעולה נעשתה כדי להאיץ תהליך לידה שכבר התחיל, אך מתקדמת לאט.

יתרונות:

1. עידוד התקדמות הלידה: פקיעת המים יכולה לגרום להתקדמות מהירה יותר של הלידה על ידי הפעלת לחץ על צוואר הרחם, דבר שיכול להוביל להתכווצויות חזקות יותר.
2. מעקב רפואי: הפקיעה נעשית תחת פיקוח רפואי, דבר המאפשר התייחסות מידית במידה ויש בעיות או מצוקות עובריות.
3. הפחתת זמן הלידה: לאחר פקיעת המים, הלידה לרוב מתקדמת מהר יותר, מה שיכול להפחית את זמן הלידה הכללי.

חסרונות:

1. סיכון למצוקה עוברית: צירים חזקים יותר עלולים לגרום למצוקה עוברית, במיוחד אם הלידה מתקדמת בצורה מהירה מדי.
2. סיכון לזיהום: בדומה להשראה, יש סיכון לזיהום לאחר פקיעת המים, במיוחד אם הלידה לא מתקדמת כמו שצפוי.
3. הצורך במעקב צמוד: לאחר פקיעת המים, יש צורך במעקב רפואי מתמשך כדי להבטיח שלא מתפתחים סיבוכים, מה שעלול להגביל את חופש התנועה של היולדת.

פקיעת מים היא פעולה נפוצה להשראת ולזרוז לידה, שמביאה איתה יתרונות כמו עידוד התקדמות הלידה ולפעמים הפחתת הצורך בשימוש בתרופות. עם זאת, יש גם חסרונות כמו סיכון לזיהומים ולמצוקה עוברית, מה שמחייב החלטה מושכלת תוך כדי התייעצות עם צוות רפואי. השימוש בפקיעת מים נעשה במקרים מסוימים ומחייב מעקב צמוד כדי להבטיח שהלידה מתקדמת בצורה בטוחה ובריאה.

פיטוצין

פיטוצין ניתן בעירוי תוך-ורידי במינונים מדודים, כאשר כמותו מותאמת בהדרגה בהתאם לתגובת הגוף להתכווצויות. השימוש בו מבוצע תחת השגחה רפואית צמודה כדי לוודא שהצירים מתפתחים בצורה בטוחה וללא סיבוכים. המינון מותאם על ידי הצוות הרפואי במהלך הלידה בהתאם לקצב ההתקדמות.

ניתן כהשראת לידה במקרים בהם יש צורך לזרז את הלידה או לעודד צירים מסיבות רפואיות שונות. הנה מצבים נפוצים בהם הצוות הרפואי עשוי להמליץ על מתן פיטוצין:

• ירידת מים ללא התחלת צירים: כאשר שק מי השפיר נקרע ואין התחלה של צירים תוך מספר שעות, יש חשש לזיהומים ברחם. במצב כזה, פיטוצין יכול לעזור לעורר צירים ולהתחיל את תהליך הלידה.
• הריון עודף: במקרים של הריון ממושך (לרוב מעל 41–42 שבועות), כאשר הלידה לא מתחילה באופן טבעי, עולה הסיכון לסיבוכים בעובר, כמו ירידה בכמות מי השפיר ובעיות בתפקוד השליה. במצב כזה, זירוז בעזרת פיטוצין עשוי לסייע למנוע את הסיכונים הללו.
• מצבים רפואיים הדורשים לידה מהירה יותר: פיטוצין משמש גם במצבים כמו רעלת הריון, סוכרת הריונית, או יתר לחץ דם, בהם נדרש להפחית את הסיכון לסיבוכים לאם ולעובר על ידי זירוז הלידה.
• עצירת התקדמות הלידה: אם הלידה מתחילה אך אינה מתקדמת בצורה מספקת, פיטוצין יכול לשמש ככלי להאצת תהליך הלידה על ידי חיזוק וקביעת קצב הצירים.
• הפסקת צירים שנחלשו: במצבים בהם צירים התחילו באופן טבעי אך נחלשו ולא מביאים לפתיחת צוואר הרחם, פיטוצין יכול לעזור להחזיר את קצב הצירים הנדרש להמשך הלידה.

בכל מקרה, מתן פיטוצין נעשה לאחר בחינה רפואית של מצב האם והעובר, ותוך מעקב צמוד על ידי הצוות הרפואי כדי לוודא שהשימוש בטוח ומתאים.

יתרונות השימוש בפיטוצין

1. יכולת שליטה במינון: כיוון שפיטוצין ניתן בעירוי מבוקר, ניתן להגדיל או להקטין את המינון בהתאם לתגובה של היולדת, וכך לשמור על קצב צירים המתאים לתקדמות הלידה.
2. זירוז מהיר יחסית: במקרים בהם הלידה אינה מתקדמת, פיטוצין יכול לסייע לעורר התכווצויות תוך זמן קצר ולהביא לתחילת הלידה, מה שמסייע במצבים בהם יש חשש לסיבוכים אם הלידה תתעכב.
3. שימוש מותאם במקרים של ירידת מים: כאשר נבקעו המים אך אין צירים, פיטוצין עשוי לעזור להתחיל את הצירים ולמנוע מצבים של זיהום ברחם הנובע משהות ממושכת ללא מי שפיר.

חסרונות השימוש בפיטוצין

1. התכווצויות חזקות ותחושת כאב מוגברת: התכווצויות הנגרמות מפיטוצין עשויות להיות חזקות וממושכות יותר מהתכווצויות טבעיות, מה שעלול להוביל לכאב חזק יותר ולצורך באלחוש אפידורלי או במשככי כאבים אחרים.
2. סיכון למצוקה עוברית: צירים חזקים או קרובים מדי עלולים לגרום למצוקה עוברית עקב ירידה בזרימת הדם לעובר במהלך הצירים, ולכן יש צורך במעקב צמוד של דופק העובר לאורך כל תהליך הזירוז.
3. עלייה בשיעור ניתוחים קיסריים: זירוזים המשתמשים בפיטוצין קשורים לעיתים בשיעור מוגבר של ניתוחים קיסריים, במיוחד אם הצירים אינם מובילים לפתיחת צוואר הרחם במידה מספקת או אם מופיעה מצוקה עוברית.
4. צורך במעקב רפואי צמוד: מכיוון שפיטוצין עשוי לגרום לתגובות עוצמתיות, השימוש בו דורש מעקב רציף של הצוות הרפואי לאורך כל תהליך הלידה, כדי למנוע סיבוכים ולוודא שהלידה מתקדמת בקצב מתאים.
5. פחות שליטה של היולדת על תהליך הלידה: בזירוז בעזרת פיטוצין, הצוות הרפואי שולט במינון ובקצב העירוי, מה שיכול להגביל את תחושת השליטה של היולדת במהלך הלידה וליצור תחושת תלות גבוהה יותר בצוות.

פיטוצין הוא כלי יעיל ונפוץ בזירוז לידה במצבים בהם הלידה אינה מתקדמת או כאשר יש צורך רפואי בלידה מהירה יותר. עם זאת, יש להביא בחשבון את היתרונות והחסרונות, במיוחד בנושא עוצמת הצירים והמעקב הצמוד הנדרש. החלטה על שימוש בפיטוצין נעשית בהתייעצות עם הצוות הרפואי, תוך הבנת השלכותיו והתאמתו לצרכי היולדת והעובר.

אלחוש אפידורלי

אלחוש אפידורלי הוא אחת השיטות הנפוצות ביותר להקל על הכאב במהלך הלידה. מדובר בהליך רפואי שבו מוחדרים חומרים מאלחשים לאזור האפידורל, הממוקם סביב חוט השדרה באזור הגב התחתון. תהליך זה יכול לסייע בהפחתת הכאב הנלווה להתכווצויות במהלך הלידה ולמהלך הלידה עצמו.

יתרונות האלחוש האפידורלי

1. הקלת כאב משמעותית: האלחוש האפידורלי מציע הקלה משמעותית בכאב, ומאפשר ליולדת לעבור את הלידה בצורה נוחה יותר, מה שמפחית חרדה ולחץ.
2. שימור ערנות: בניגוד לשיטות אלחוש אחרות (כגון הרדמה כללית), האלחוש האפידורלי מאפשר ליולדת להיות ערה ומודעת במהלך הלידה, ובכך להשתתף בתהליך ולחוות אותו.
3. שליטה על הכאב: יולדות יכולות לבקש להגביר או להפחית את הכאב לפי הצורך, מה שמאפשר להן להרגיש יותר שליטה על התהליך.
4. סיכון נמוך לסיבוכים: כאשר האלחוש נעשה על ידי צוות רפואי מיומן, הסיכון לסיבוכים הוא נמוך יחסית, והוא בטוח עבור רוב הנשים.
5. הקלת כאב לאחר הלידה: האלחוש יכול להמשיך להשפיע גם לאחר הלידה, מה שמפחית את הכאב המיידי של ההתאוששות.

חסרונות האלחוש האפידורלי

1. תופעות לוואי: יתכנו תופעות לוואי כמו כאבי ראש, ירידה בלחץ הדם, והרגשה כללית של חולשה. תופעות אלו עשויות להימשך מספר ימים לאחר הלידה.
2. פגיעה בתחושת הגוף: האלחוש יכול לגרום לאיבוד תחושה באגן ובגפיים התחתונות, דבר שיכול להקשות על היולדת בהבנת התקדמות הלידה ובתחושת הצירים.
3. אילוצים פיזיים: אלחוש אפידורלי יכול להגביל את התנועה של היולדת במהלך הלידה, שכן תהליך האלחוש עלול להקשות על עמידה או שינוי תנוחות.
4. סיכון לניתוח קיסרי: ישנם מחקרים המצביעים על קשר אפשרי בין השימוש באלחוש אפידורלי לבין עלייה בשיעור הניתוחים הקיסריים, אם כי הקשר הזה אינו חד משמעי.
5. סיכון לזיהומים: כמו בכל הליך פולשני, קיים סיכון קטן לזיהומים או דימומים באזור ההחדרה, אך סיכון זה נמוך יחסית.

אלחוש אפידורלי הוא כלי יעיל להפחתת כאב במהלך הלידה, ומציע יתרונות רבים כמו הקלה משמעותית בכאב ושימור ערנות של היולדת. עם זאת, חשוב להבין גם את החסרונות, כגון תופעות לוואי אפשריות, פגיעה בתחושת הגוף והגבלות פיזיות. ההחלטה על השימוש באלחוש אפידורלי נעשית בהתייעצות עם הצוות הרפואי ומבוססת על מצב הבריאות של היולדת והעדפותיה האישיות.

סיכום

לכל פרוצדורה רפואית יש יתרונות וחסרונות. כדאי להכיר את היתרונות והחסרונות מראש ובכל מקרה של התלבטות בנוגע להתאמת ההתערבות המוצעת למצבך האישי, תוכלי להעזר בשאלות למטפלים שלך הנלמדים בקורס.