הגעת לחודש תשיעי המיוחל, אולי כבר לתאריך המשוער. וזהו! את מוכנה ללדת. חיכית מספיק זמן, את סוחבת עליך משקל לא קטן, נמאס לך מכל התופעות הנלוות להריון, את עייפה, את במתח, ובעיקר רוצה כבר לראות את הבייבי שלך בחוץ. שלם ובריא. את לא לבד, ככה מרגישות רב הנשים בסוף ההריון.
אז מה את עושה? קיימת האפשרות ללכת להבדק. אולי משהו כבר התחיל ואת לא יודעת? אולי יוכלו לעזור לך להתקדם קצת לקראת הלידה? אפשרות אחרת היא להמתין בסבלנות עד שהתינוק שלך יאותת שהוא רוצה לצאת או עד למועד בו הומלץ לך להגיע למעקב “הריון עודף” (שם שלילי ומטעה אשר יפורט בהמשך מדוע. אני מעדיפה לקרוא לכך הריון מתקדם).
אם את מחליטה להבדק, קיימת אפשרות שיציעו לך בבדיקה לקדם את הלידה באמצעות ביצוע סטריפינג, שזו פעולה בה המטפל מכניס אצבע לנרתיק ומבצע סיבוב באצבעו סביב צוואר הרחם ובכך גורם להפרדת הקרומים הגורמת להפרשה של הורמונים המרככים את צוואר הרחם ויכולים לקדם את הלידה. באמצעות פעולה זו הלידה אולי תתחיל ואולי לא. יתרונות: פעולה שלא כוללת שמוש בתרופות. חסרונות: זה לא תמיד עובד ואם זה כן עובד קיימת גם אפשרות שיחלו צירים לא אפקטיביים במשך זמן ממושך.
זרוז לידה רפואי
ישנן סיבות שונות לזרוזים בשבועות מתקדמים, חלקם רפואיים ונקודתיים אבל פעמים רבות מדובר גם בנהלים המתבססים על שיקולים שונים מעבר להמלצות ולמחקרים העדכניים. ההמלצה של האיגוד הישראלי למיילדות וגיניקולוגיה היא לזרז בשבוע 40 אם יש סיכון ספציפי לאם או לעובר. עוד קובע האיגוד כי יש יתרון קטן בזרוז יולדות בסיכון נמוך עם תיארוך מדויק לאחר 41 שבועות וכי ניתן להמתין עד סוף שבוע 42, שכן הסיכון האבסולוטי לסיבוכים הינו נמוך ביותר.
בבית החולים הזרוז האפקטיבי ביותר המוצע הינו פיטוצין, אבל הוא יוצע אחרי שצוואר הרחם רך ובשל. לצורך ריכוך צוואר הרחם, ייתכן ויציעו לך סטריפינג (הפשלת קרומים) או פרופס (פרוסטגלנדין המוחדר לנרתיק) ולפעמים גם בלון (קטטר). הפיטוצין מדמה פעולה של הורמון טבעי שגופך מפריש הקרוי “אוקסיטוצין”. הפיטוצין גורם לכיווצים של הרחם ויכול בהחלט להתחיל את הלידה באופן יעיל ביותר. אבל הצירים שהוא מייצר הם חזקים בהרבה מהצירים הרגילים של לידה טבעית. אין לך ממש הפוגה בין הצירים כמו בלידה רגילה ולכן לרב הפיטוצין יגיע עם חברו הטוב “האפידורל”. אם את בקטע של לידה טבעית, בטח תעדיפי להשאיר את הפיטוצין כאופציה אחרונה לזרוז.
ישנה גם אפשרות שתוצע לך פקיעת מי השפיר. פעולה זו שנויה במחלוקת, גם מבחינת האפקטיביות שלה וגם מבחינת ההשלכות שלה על העובר. קחי בחשבון שיש למים הללו מטרה. העובר שוהה בהם והם מגנים עליו מפני זיהומים, שומרים על חום גופו, מגנים מפני חבלות ומאפשרים לו תנועתיות.
אז נראה שאם את בכיוון של לידה טבעית, עדיף לתת לדברים להתפתח באופן טבעי, הדרגתי ומדויק. אבל, החיים לא תמיד פשוטים, בטח לא רגע לפני לידה כשהמתח עולה. הלחץ יכול לבוא מכמה כיוונים. קודם כל משפחה וחברים, כולם מאד רוצים שתלדי. מתחיל מכבש לחצים ואת מקבלת המון תשומת לב מהסביבה. כולם רוצים לדעת אם ילדת ושואלים בשלומך. המסר הכללי של הסביבה הוא שאם לא ילדת עד שבוע 40, משהו לא תקין אצלך. אז לפני שאת מטפחת כל כך הרבה ציפיות סביב המועד הזה, חשוב להבין איך מחושב התאריך המשוער ומהי רמת הדיוק שלו.
למידע אודות אופן חישוב תאריך הלידה המשוער- קראי במאמר חישוב תאריך הלידה המשוער (תל”מ)
גם אם נתבונן בטבע, על העצים, בעץ אפרסקים כל פרי מבשיל ביום אחר, זה יהיה די מוזר אם כל האפרסקים יבשילו בדיוק באותו היום. הטבע לא עובד בצורה כזו. יש ביננו כל כך הרבה הבדלים פיזיים, אנשים “מגיעים” בצבעים שונים ובגדלים שונים, מתפתחים בקצב שונה. יהיה מאד מוזר לחשוב שלכל העוברים ולכל הנשים דרוש אותו זמן הריון. אין הריון עודף, יש הריונות באורכים שונים.
מהו הריון נורמאלי?
ארגון הבריאות העולמי מגדיר הריון נורמלי כבין 37-42 שבועות מלאים, נתון שראוי שנזכור בתוך כל הלחץ הזה לזרז. ואני לא מדברת על כך שישנן גם חריגות מהנורמה ותינוקות שנולדים באופן בריא גם אחרי 42 שבועות מלאים.
המתח בסוף ההריון
מתח נוסף, פרט למתח המושפע מהסביבה שלך, יכול לבוא מתוכך. אולי את בלחץ לסיים עם ההריון הזה ולפגוש את התינוק שלך. מה קורה לגוף שלך כשאת במתח? את מפרישה הורמונים של מתח, הורמונים שונים הכוללים בין היתר אדרנלין. את אולי עייפה אבל לא יכולה לישון מרב אדרנלין וזה לא תורם להתקדמות הלידה כי הורמונים אלו מעכבים הפרשה של הורמונים מסוג אחר שמקדמים לידה. אחד ההורמונים שמקדמים לידה הוא האוקסיטוצין, שהזכרתי קודם.
ייתכן שייעצו לך לטפס מדרגות ולעשות הליכות אבל במקום להתיש את עצמך בכושר מטורף לפני הלידה, שגם היא בפני עצמה דורשת מאמץ פיזי לא מבוטל, אני מציעה לך לעבוד על העלאת רמת האוקסיטוצין בגופך.
זרוזים טבעיים והמתח סביבם
גם נסיונות שונים לזרוז טבעי יכולים להוסיף מתח בכל התהליך של קביעת הזרוז והציפיה הדרוכה שמשהו יזוז. ומה אם לא קורה כלום? אולי משהו לא תקין? ומתי זה יקרה? כל ההתעסקות ההזו לא תורמת ללידה להתחיל להתפתח מעצמה. אז איך מקבלים מנה מהאוקסיטוצין הזה?
אוקסיטוצין טבעי
קודם כל מנוחה ושינה. הכי קל ומפנק. קחי לך את כל הזמן שאת מצליחה לנוח. אם כבר יש לכם ילדים זה יכול להיות יותר מאתגר אבל אני בטוחה שאם תעבדי על זה חזק יחד עם אהובייך, תצליחי.
אמבטיה חמימה ונעימה גם יכולה לסייע לך להיות רגועה ולהרפות את שרירי גופך.
לנשום נשימות עמוקות איטיות ורגועות- בנשימה כזו את משחררת בנשיה הארוכה והאיטית אוקסיטוצין ומקדמת את הלידה.
הרפיה- זה נשמע מאד פשוט. אומרים לך “פשוט תרפי”. זה לא פשוט בכלל. לפחות עבורי זה לא היה פשוט, בטח שלא בשלב המתקדם של ההריון עם כל המתחים שיכולים להצטבר. מה שסייע לי להרפות היתה האזנה לדיסקים של KG היפנובירת’ינג שתרגלתי איתם במשך כמה חודשים במהלך ההריון ואז בתוך כל המתח הזה של סוף ההריון ההאזנה איפסה אותי לאותו מקום רגוע שהכרתי מהתרגול המוקדם במהלך ההריון.
צחוק, גם הוא, גורם להפרשת אוקסיטוצין ושמעתי על כמה לידות שהחלו מפרץ צחוק. אם לך משהו שגורם לך לצחוק, את יכולה לצפות בסרט או סדרה מצחיקה ובכך לזרז את הלידה שלך.
סקס הוא הזרוז הטבעי הכי אפקטיבי ופשוט. מתרחשת פעולה כפולה, של שחרור אוקסיטוצין וגם של נוזל הזרע המכיל פרוסטגלנדין. הפרוסטגלנדין ידוע כמקדם לידה ומצוי בפרופס המוצע בבתי החולים לריכוך צוואר הרחם בהשראת לידה.
עיסוי פטמות גם גורם להפרשה מוגברת של אוקסיטוצין ויכול להתחיל את תהליך הלידה באופן טבעי יותר.
את יכולה ללחוץ בעצמך על נקודות עיסוי (המוכרות בדיקור ובשיאצו) – מדובר בנקודות הבאות: Sp6, Li4. המצויות בין האגודל לאצבע המורה ומעל הקרסול. חפשי מידע נוסף על הנקודות הללו ברשת והתייעצי עם מדקר המתמחה בהריון.
מעבר לכל אלו, את יכולה לנסות לגרום ללידה להתחיל באמצעות רפואה משלימה כגון: הומאופטיה, דיקור, רפקלסולוגיה או שיאצו.
שימי לב שכל הזרוזים הטבעיים הללו יכולים לעזור לך לקדם ענינים אך הם לא יעבדו אם את ותינוקך עדיין לא מוכנים ללידה. גם אם את מרגישה מוכנה לגמרי, יש סיכוי שהתינוק שלך עד לא השלים את הזמן שהוא צריך כדי להתפתח ברחם ולכן הוא עדיין לא מאותת שהוא רצה לצאת. יש תינוקות שלוקח להם יותר מ-40 שבועות. בהתחשב בשונות הפיזית בין בני אדם יהיה זה מגוחך לגמרי לחשוב שכולנו שוהים בדיוק אותו מספר ימים ברחם, מה גם שפעמים רבות בכלל לא יודעים מהו גיל ההריון המדויק ומתי הוא החל.
זכרי שכפי שכל זרוז כימי משפיע על התפתחות הלידה שלך, גם פעולה לכאורה תמימה של זרוז טבעי יכולה להשפיע על התפתחות הלידה, כי זה לא טבעי להתערב במה שהטבע עושה. אם הלידה לא החלה והגוף לא מוכן ואת מתחילה לזרז, יתכן שתחווי שלב לטנטי ארוך בו תחווי צירים, אשר לא יובילו בהכרח ללידה או שהלידה תתארך. אחד הדברים הכי חשובים לקראת לידה טבעית הוא להגיע ללידה עם כוחות פיזיים ולכן לא בטוח שיהיה זה נבון להתיש את עצמך כבר עכשיו, לפני שהלידה עוד החלה. יהיה זה יעיל יותר לצבור כוחות ולנוח כי לידה דורשת כוחות. והרבה.
לא משנה באיזו דרך תבחרי, חשוב שתפעלי מתוך ידע ולא מתוך פחד. חשוב גם שתפעלי מתוך ההבנה שרק את מקבלת החלטות על גופך ותינוקך. רק את יכולה להחליט בנושא הזרוז וזהו נושא שלרב ההחלטות בו אינן שחור או לבן.
אני מאחלת לך שלידתך תגיע “בשעה טובה” ותהיה כפי שאת מייחלת.
